פרסומים קודמים 

קראטה לבני נוער


העיסוק באמנויות הלחימה נתפס במשך שנים רבות בחברה המערבית כפעילות ספורטיבית ללא מטרה ברורה מלבד הגברת האלימות בקרב המאמנים וללא תרומה חינוכית או טיפולית. נדב שושן, מצטט את התיאורטיקן והחוקר הצרפתי ז'אן פיאז'ה (1971) שגורס כי התפתחות קוגניטיבית ורגשית תלויה בראש ובראשונה במצב סנסו-מוטורי. תינוקות לומדים קודם כל דרך נתיבי ראייה, מגע ותחושות תנועתיות גופניות, שמתורגמות בשלבים מאוחרים יותר למידע קוגניטיבי. מסלול זה נשאר יציב לאורך כל חיינו (Stern 1985) והוא המחבר בין הפעולות הגופניות והתהליכים הנפשיים של המתאמן. ומאפשרת מקום לביטוי למתקשים ביכולת וורבלית.

להלן מספר נקודות בהן תורמות אומניות הלחימה למתאמנים בהם:

שיפור ביכולות חברתיות: מחקרים מראים כי העיסוק באומניות לחימה משפר יכולות חברתיות של המתאמנים.

כבוד לעצמי ולאחרים ועזרה לזולת- שיטת הלימוד של אומניות הלחימה מתנהלת בצורה המדגישה את נושא הכבוד העצמי והכבוד לזולת. האימון מתחיל בקידה ומסתיים בקידה. משמעות הקידה היא אמירת תודה-למתאמנים האחרים על הנכונות להתאמן יחד. רעיונות של סובלנות וסבלנות, של יצירת תחושת ערך עצמי והערכה של חברים מקבלים מקום חשוב בעבודה השוטפת

הבניית הרגלי עבודה/למידה- השיעורים והאימונים בנויים בצורה ברורה וקבועה, דבר שמקנה למתאמן ולמתאמנת הצעירים הבנה של הדרך שבה יש לפעול ולהתנהל בכל שלב באימון. את ההרגלים הללו יכולים המתאמנים להכליל אל תחומים אחרים בחייהם.

כושר ריכוז ומיקוד: עבודת אומניות הלחימה דורשת מהתאמן להתרכז ולהתמקד בעבודתו. הרגלים אילו הנקנים במהלך השיעורים ונלמדים בדרכים בלתי פורמליות, משמשים את המתאמנים הצעירים גם בלימודים ובתחומי חיים אחרים.

הימנעות מאלימות- אולי גולת הכותרת של אומניות הלחימה היא הקניית ההבנה מתי ואיך ניתן להימנע ממצבי אלימות. חלקים גדולים מתוך האימונים בגילאים הצעירים מוקדשים למטרה זו. הילדים לומדים כיצד להימנע, ולפתור מצבים בעייתיים בדרכים לא אלימות.

התפתחות פיזיולוגית ומוטורית נכונה- רגלים נכונים בתחום הפעילות הגופנית בעלי חשיבות לטווח ארוך, יתרה מכך ליכולת פיזיולוגית השפעה על בטחונו ודימויו העצמי של המתאמן . באומניות הלחימה ישנה השמת דגש רב על התפתחות מוטורית ופיזיולוגית נכונה ומותאמת לגיל. תרגילים לשיפור שיווי משקל וקואורדינציה, חיזוק שרירים וגמישות הם חלק חשוב ביותר באימונים.

חוויית הצלחה- אומנויות הלחימה והתרגול בהן מספקים לילדים מקום בו הם חווים הצלחה, מקום בו ניתן לחזק את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך העצמי, וניתנים להם היכולת והכלים להמשיך ולהצליח אל מול הקשיים האחרים המלווים אותם.

התמודדות עם תסכולים: מנגד משמשים האימונים מקום בו לומדים במתאמנים להתמודד עם תחושת אי הצלחה וקשיים בתהליך. אימוני הקראטה מורכבים ממספר אלמנטים שונים לדוגמא אם ניקח שני מרכיבים שונים:

  • קרבות הדורשים ריכוז, מיקוד, תכנון אסטרטגי, הבנת שפת גוף

  • קאטות דורשות גם הן מיקוד וריכוז אך גם קורדינאציה, נתמצאות במרחב, ומשפרות ביטחון עצמי בעצם הצגתן.

אדם המתאמן בקראטה יכול לחוות רגעי כישלון באלמנט אחד והצלחה באחר דבר המלמד את הנוער המתאמן כי אין רק שחור ולבן בחיים

כל אילו מדגישים את יתרונות אומניות הלחימה לכלל המתאמנים אך חשיבותם רבה בגיל ההתבגרות בו חיפוש זהות עצמית והתמודדות עם עצמאות הם מרכיבים משמעותיים.

בגיל זה כאשר בני הנוער מתרחקים מצל הורים מחפשים דמויות חדשות להזדהות איתם ולקבל מהם הדרכה, יש חשיבות למציאת מקום להתמודד עם מגוון כישורי חיים. הקראטה כפי שהוצג לעיל, נותן מקום להתמודדות עם מספר לא מבוטל של כישורי חיים בסביבה מכילה ומאפשרת. כמובן שהקראטה אינו מענה יחיד ויש צורך בהכרות עם המאמן ומודעותו לצרכי המתאמן ולקשר בינו ובין ההורים.

#בנינוער #ספורטלבנינוער #ביטחוןעצמי #התפתחותבנינוער