קירקוע, שלמות, והתנועה שביניהם: על מה שלמדנו מהמלחמה דרך אומנויות לחימה האירועים האחרונים והמציאות המטלטלת של המלחמה הביאו איתם שורה של תובנות על החיים, הגוף והנפש. שתיים מהן — שתיהן קשורות עמוקות לעולם אומנויות הלחימה — התגלו כמשמעותיות במיוחד: חשיבות הקירקוע , וההבנה העמוקה ש־ קראטה אינו מבקש שלמות . קירקוע: למצוא מחדש את המרכז המילה "קירקוע" הפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח היומיומי. בתוך הסערה — החיצונית והפנימית — שחווינו, מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב למשפט שפעם אמר חבר לאימוני

גיל ההתבגרות הוא יותר מרק שלב שצריך לעבור. גיל ההתבגרות הוא תהליך בו האדם נכנס מצד אחד כילד עליו שומרים ומגנים עליו ויוצא מהצד השני, כחבר שווה זכויות וגם חובות בחברה. , בחברה המערבית אנו על פי רוב מאפשרים לבני הנוער, להיות עם קבוצת השווים. לכאורה זה דבר טוב, אבל לפעמים יש גם צורך להתמודד מול עולם המבוגרים, ללמוד אייך להתבטא, אייך לדבר, ולהבין שיש אנשים שונים מאיתנו. מבחינת הבוגרים, התמודדות עם הנוער בקבוצה, דורש פיתוח סובלנות וחמלה ובעיקר נכונות להעניק ולשתף. בקבוצה משותפת

למרות הנחה שקראטה נועד למטרות הגנה עצמית. תפיסתנו כפי שיוצגו להלן היא כי תרומתו למתאמן היא גם בתחומי חיים אחרים

לאומניות לחימה ולקראטה כחלק מהן תרומה יחודית להתפתחות בריאותית אך גם נפשית וחברתית של בני נוער

לחזור להתאמן לאחר הפסקה, מדובר בתהליך לא קל. למרות הגעגועים לאימונים ולאווירה, רובנו מתקשים לחזור לשגרת האימונים

מיהו איש קראטה, מדוע אנו מתאמנים, האם המטרה היא להיות הטוב מכולם או אולי להיות הטוב ביותר שתוכל